<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ו</h1>
<h2>דף ל.</h2>
תוספתא מסכת נגעים פרק ו' (ה"ב) רבי נתן אומר אף אין בה משום סורר ומורה, שנאמר (דברים כ"א י"ט) והוציאו אותו אל זקני עירו, פרט לירושלם שהוא של ישראל. ואין נטעת, ולא נחרשת, ולא נזרעת, ואין מקיימין בה אילנות חוץ מגנת הורדים שהיתה מימות נביאים הראשונים, ואין מלינין בה את המת, ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם, ואין משכירין בתוכה בתים. וכן פסק הר"ם ז"ל הלכות בית הבחירה פרק ז' (הי"ד). ואין נוטעין בה גנות ופרדסים, ואינה נזרעת ולא נחרשת. ופי' ז"ל שמא תסרח. נראה מכאן שאם היה בירושלם היום דקל, שלולבו פסול, וכיוצא בזה, והוה ליה מצוה הבאה בעבירה, כענין שאמרו (ב"ק צ"ד א') הרי שגזל סאה אין זה מברך אלא מנאץ, ושמא יש חילוק בין נטעו ישראל לנטעו גוי כענין שאמרו בשביעית.
<h2>דף נא:</h2>
כתב אלי טהר קדש מה"ר אליעזר זק"ל בתשובה, ועל שער עזרת נשים שלא הוזכר, אל תתמה כי לא הוזכר אלא אותו של מזרח עזרה, כי כל עזרה סתם שבתלמוד ר"ל עזרת ישראל. ובמקום שהיה בשאר רוחות שערים מזכיר לומר מה היו משמשין, אבל עזרת נשים שלא היה כי אם שער אחד לא הוצרך להזכיר, ע"כ. אין משיבין את הארי אחר טהרה וקדושה הא דתנן מסכת סוכה פרק (קמא) [בתרא] (נ"א ב') היו תוקעין והולכין עד שמגיעין לשער היוצא למזרח, וזה השער הוא שער עזרת נשים, והוא שקורא אותו המשנה בסמוך (שם נ"ג ב') שער התחתון, שאמר שלש לשער העליון שלש לשער התחתון, והוא היוצא להר הבית מעזרת נשים מכוון כנגד שער ניקנור.
